לדורי המגניב בצורה מחשמלת,
הרבה הרבה מזל טוב, אתה הכי גבר בעולם, ואני רק רוצה להגיד לך המון המון תודה על כל העזרה המרובה שנתת לי וכמובן לכולם. אני כל כך מעריך את ההשקעה שלך בדברים שלפעמים, אפילו לא קשורים אלייך, או לפריסבי, כדי שלאחרים יהיה נוח עם עצמם ואיתך. רק שתדע, שהסיבה העיקרית שאני כן מגיב וכותב ויוצר באתר, זה בזכותך ובזכות אנשים רבים באתר שתמכו בי רבות וגילו בי פוטנציאל, כמו בר (מזל טוב!), אורן מירון, יובל יעקובי (תודה רבה!), אטי תבורך נשמתה, וכל אלה, ורבים אחרים עזרו לי אפילו מבלי לפגוש אותי פנים אל פנים. לכן אני אומר לכם המון תודה. ובמיוחד לך, דורי, שתמיד היית שם בשבילי וענית על שאלותיי הרבות, לא משנה מה רמת האינטיליגנציה של השאלה (ולרוב הרמה היתה נמוכה מאוד). אז אני רק רוצה לאחל לך יומו מאושר, תמשיך לעשות את עבודת הקודש הנוכחית, והמון המון בהצלחה בדרכך.
ועכשיו לסיפור. אפילו שאין הרבה יותר מדי (אני מכיר אותך סה"כ שבועיים וקצת...).
אז בוא נראה. אתה בטח זוכר מה קרה בפעם הראשונה ששמעתי את קולך (בפלאפון). באותו יום, אתה הבכת אותי כמו שאף פם לא הביכו אותי (חוץ מפעם או פעמיים ביסודי)... מה בסה"כ רציתי? לא ענית לי לאס אם אסים, או הודעות פרטיות, אז התקשרתי אלייך. בסוף אני מוצא את עצמי מדבר עם כל נבחרת ישראל לאולטימייט (לא שזה לא היה חוויה

), ותאמינו לי, לא הייתי מוכן לזה יותר מדי. אבל עדיין, בזכותך הרבה אנשים באתר הציעו לי עזרה, ואתה מאוד עזרת לי עם הקבוצה שאני מקים בע"ה.
ורק עוד סיפור קטן. כשהיתי בתל אביב אצל סבתא שלי, והחלטנו להיפגש כדי שתביא לי את הפריסבי, סבתא שלי ביקשה לדבר איתך כדי להסביר לך איך להגיע לרחוב חיים לבנון, ומה שיצא בסוף, זה שאתה מחליף חוויות עם סבתא שלי, ודיברת איתה פי שלוש יותר מאשר שדיברת איתי. אז את סבתא שלי כבר הספקת לפגוש. ד"א היא מוסרת יום הולדת שמח ושבת שלום.
אז זהו. אני מקווה שיהיו עוד סיפורים רבים כאלו, ומאוד מצפה להפגש איתך.
ולסיום, משהו אחד בכדי להגדיר אותך (אם זה אפשרי) הכי טוב שאוכל.
דורי, אתה פשוט בן אדם - נדיר! (וזה ממש לא משהו רע)
אז המון תודה, והרבה הרבה מזל טוב,
מעריך אותך מאוד,
מיסקין