בשביל דורי.
אני יודע שאתה אוהב את הסיקורים שלי אז בוא אני אפנק קצת..
קודם כל אם אני זוכר נכון היו בערך 10-13 שחקנים.
אני הייתי בקבוצה על גיל ועם קפטן מיכאל.לשחק לצד מיכאל זה כבוד גדול. הוא לא מכוון יותר מדיי וזורק דיי מהר וכמובן הצלחת מגיעה לכתובת.
אני הגעתי בכושר ירוד אחרי שלא נגעתי בצלחת מאז ירושלים ואפשר להגיד שיצאתי בכבוד מהאתגר.
סיימתי שני סיבובים בפלוס 5 כולל.
אחרי שעה וחצי בערך של משחק אני פתאום שומע צעקות אדירות.נסתכלתי 70 מטר קדימה וראיתי את החגיגץ אייס של ברוס,מחזה לא נורמלי מלא בגאווה ושחצנות חחחחח. האיש התחיל להסתובב ולרוץ בלב הטכניון מול הפקולטה למדעי המחשב,התחיל להסתובב כמו מר ישראל,תצוגת שרירים ומופע אישי.
בהגיענו לסל מספר 6 גילינו אני וגיל שזה לא הולך להיות קל כמו שזה נראה. עמדנו על הטי ומולנו באלכסון שמאלי נמצא גשר בגובה של 3 מטר מעל הקרקע וצריך לזרוק את הצלחת מתחת כדי שתעבור ותנחת על הדשא. מה שהקשה על העניין זה לא רק הגובה,גם העמוד שמחזיק את הגשר שיוצר מיכלול קטן שצריך לעבור דרכו.אני וגיל החלטנו לזרוק מעל הגשר ולקוות שהצלחת תרד אל הדשא אך גם שם בדיוק ממול היו לא מעט עצים שיצרו מכשול עבורנו.
אני כרגיל הפגנתי עליונות במשימת הדיסטאנס של סל 5. טי שהוא פאר 5 הנמשך לאורך 200 מטר בערך.במכה השנייה כבר הייתי דיי קרוב אל הטי.
ברגע שסיימנו את הסיבוב הראשון אני גיל ומיכאל חזרנו לכיוון תחילה של סיבוב שני ופתאום אנחנו רואים את רבנו חיים שהגיע מעט באיחור ומסביבו מסודרים תשעת ילדיו כמו חיילים!
תשעה ילדים מדהימים ויפים. אהבתי את הרוח המשפחתית!
בהגיענו לבמה לסל האתגר שאפשר לפצוח בו באייס זרקתי שם ופתאום אני קולט את הצלחת מתרוממת וכמעט נופלת לתוך הסל.לצערי היא נחתה בדיוק מתחת ופגעה ברגליים. גם גיל וגם מיכאל היו דיי קרובים שם.
אני רוצה לציין שלחבר'ה לפני גיוס אירוע פריסבי יכול להיות סוג של משא כומתא.המון מכשולים וקילומטרז לא קטן של הליכה כאשר החום הכבד מכה ללא עוררין וגורם לעוד קשיים.
באחד הסיבובים התמקמנו על טי מספר 7.
ממול עץ ענקי ששוכן צמוד למדרגות ובדיוק במעלה המדרגות ממוקם הסל. ידידי הטוב גיל זורק ולא יוצא מרוצה מהזריקה אז הוא מחליט לנסות בסבבה לזרוק שוב.
גבירותיי ורבותייייייי אייססססססס בסל 7. האייס הקשה ביותר בהיסטוריה. מתוך מיליון זריקות אולי יכנס 1 וגיל עשה את זה!
הצלחת טסה בקשת ישרה ופתאום מקבלת סיבוב חד שמאלה,10 סנטימטר מעל הגדר שמחזק את הדופן במדרגות ונכנס לתוך הסל. זריקה אגדית ללא ספק.
בסיום אני ומיכאל לקחנו מונית לתחנת לב המפרץ והספקנו את הרכבת.
השעה 2:51 בצהריים.
בשעה 2:55 מיכאל מתיידד עם זוג חיילים ומתחיל לו שיעור רישמי בנושא בומרנג. מהצפון ועד לתל אביב מיכאל דואג לצוות הויי בידור ומרים על הרגליים את כל הרכבת עם הצחוק המתגלגל שלו.
בתחנת בנימינה החיילים ירדו והחליפו אותם זוג אחר שגם כן קיבל שיעור פריסבי.
באיזור השרון גם הבידור הגיע והקטע המשכנע ביותר של היום!
תחזיקו את עצמכם אנשים.
מיכאל האגדי מסביר שהוא אלוף ישראל בבומרנג והוא השחקן הטוב ביותר בארץ אבלללללללללל ויש גם אבל.
הוא מדגיש גם שהוא השחקן היחיד בארץ בתחום.
חחחחחחחחחחחחח בוודאי שאתה תהיה מספר אחד בארץ במקרה הזה.
ברגע זה ירדו לי דמעות של אושר וצחוק שהייתי שותף ליום הזה.
תודה רבה לכם!
ותודה ענקית לצבי טף שאירגן את האירוע. ציפיתי ברמה האישית ליותר אנשים.
בכל זאת רוב האירועים באיזור המרכז ולא היה קורה כלום אם יותר אנשים היו מתחשבים שחבר'ה מהצפון.
אני מקווה לפיצוי הולם בעוד שבועיים בהוד השרון.