WOW
נושא מעולה ואני שמח על כל התגובות.
מכיוון שאני היבואן הרשמי של דיסקראפט בישראל וגם יצא לי להיות יו"ר FLOW כמה שנים, אז תקבלו עכשיו מידע עם 100% אמינות וגם הסברים מדוע נראה שוק הפריסבי שלנו כמו שהוא.
אני מקווה שההסברים האלה יספקו את כולם - אתם מוזמנים לשאול עוד אם יש צורך.
נתחיל בכמה עובדות:
1. מחירי הצלחות בארץ לשחקנים בפירוש זולות יותר מאשר המחירים בחול. וגם הרבה יותר נוח להשיג אותן (כי הכל כבר כאן, אפשר לבחור, להרגיש ביד וגם לקבל עוד המון עזרה ושירות של כניסה לקהילה).
2. ל- FLOW אין שום קשר לייבוא צלחות
3. הלוגו של FLOW (לוגו גאוני אגב...ומי שלא מבין אותו שיסתכל הייטב מה מתחבא בו) על הצלחות בא לתת מענה נגד זיופים כדי לעזור לצרכנים חדשים שלא יודעים מה לקנות
4. המחיר של צלחות בארץ בחנויות אמור לנוע סביב ה- 120-130 שח כולל אריזה מיוחדת + שיעור פרטי בשטח (ב- 120-130 שח לקבל גם את הציוד הטוב בעולם וגם הדרכה אישית...אני עדיין לא מכיר ענף ספורט כל כך זול).
5. האוייב הגדול ביותר של התפתחות הענף שלנו הינו שימוש בצלחות שלא עפות - כאשר אנשים מנסים במשך כמה דקות לזרוק ולא חווים הצלחה, הם פשוט נוטשים את הספורט וקשה פי 10 לגרום להם לנסות שוב.
[---][/---]
עכשיו נתחיל להסביר טיפה יותר לעומק:
שחקנים וותיקים, קבוצות, תלמידי פריסבי לא קונים צלחות בחנויות!!! - הם מקבלים ציוד מסובסד במחירים מעולים ישירות דרך היבואן/קפטנים/מדריכים. עד היום כמעט כל הקבוצות בארץ השתמשו בשירות הזה כדי להפיק צלחות עם עיצובי קבוצה ולקבל אחלה של שירות, זול בעשרות אחוזים (גם בכסף גם בלוגיסטיקה וגם בשעות עבודה רבות) - לפי זכרוני שההוליס והדרגונס הזמינו צלחות המחיר שלהם היה סביב ה- 60-70 שח לצלחת (כולל שירות מיוחד של הזמנת 500 צלחות עם עיצוב כאשר הקבוצה לקחה רק 100. במילים פשוטות אני ממנתי 500 צלחות לכל קבוצה כדי להוזיל מחירים לכולם ותוך כדי לקיחת סיכון שהצלחות כלל לא ימכרו).
עכשיו נעבור לסיפור של החנויות:
תמיד מחירים בחנות פיזית (כלומר חנות אמיתית עם קירות ומדפים, ומוכרים, ומלאי וכו' וכו') יהיו גבוהים יותר מאשר בחנות אינטרנט, אבל זו לא הסיבה היחידה למחיר הגבוה בחנויות בישראל.
הצלחות המקצועיות של דיסקראפט החלו להגיע לארץ באופן סדיר בשנת 1997-1998....באותה התקופה אפשר היה למצוא צלחארטות ב- 5 שקלים בארץ.
שנים רבות של עבודת שטח, תחנונים, שכנועים, מסעות בחופים וברחבי ישראל (עוד שלל של סיפורים הזויים שיכולים להכנס לספר הפריסבי הישראלי ולא נרחיב עליהם כאן) גרמו סוף סוף לשינוי קל של תפיסת הענף ועליית הדרישה לציוד מקצועי.
מכיוון שלא יכולנו להיות בכל מקום ובכל זמן היינו חייבים למצוא חנויות שיסכימו לשים על המדף את הצלחות של דיסקראפט - זה היה בלתי אפשרי לשכנע רשתות ספורט כמו מגה ספורט להכניס מוצר שיקר פי 10-15 מהציוד הפשוט שהם החזיקו....אף אחד לא האמין שמישהו יבוא לקנות את זה...הרי פלסטיק הוא פלסטיק ואם הוא עגול אז בכלל...מה כבר יכול להיות ההבדל?
השנים המשיכו לעוף ובזכות הרבה אנשים טובים מהקהילה התחלנו לקבל חשיפה, עוד ועוד שחקנים הצטרפו, מורים לספורט קיבלו הדרכות, נפתח קורס מאמנים בוינגייט ואפילו נכנסו מגמות פריסבי לבית הספר (חט"ב יהונתן ברעננה היו הראשונים לנסות....ובזכות הפיילוט הזה...רעננה היא מרכז הפריסבי הגדול לנוער בישראל כיום).
בשנת 2004, בזכות הגדילה המהירה של ענף הפריסבי בישראל, חברות נוספות התחילו להביא "ציוד מקצועי" לארץ (גם כאן יש סיפור מעניין מאוד אבל נשמור משהו לפעם הבאה) - כמובן שהן בחרו בצלחות של WHAM-O, מכיוון ש- WHAM שולטים בשוק הקמעונאי (עם ציוד ברמה נמוכה כמו שאנחנו יודעים, אבל עם מערך שיווק ואריזות ששמות את דיסקראפט בכיס הקטן...דיסקראפט מעולם לא התיימרו למכור דרך חנויות אלא ישירות לקבוצות, ולכן לא השקיעו במארז, מקום מדף וכו').
באותה התקופה צלחות דיסקראפט נמכרו רק דרך חנויות מאוד ספיציפיות בישראל (בעיקר חנויות גלישה - אלו היו החנויות היחידות שהסכימו לשים על המדפים). הצלחות נמכרו ישירות מהקיר (ללא אריזה כלל) או עם אריזת ניילון פשוטה.
המחירים נעו סביב ה- 80-90 שח לצלחת לצרכן - מחיר הוגן לחלוטין (בעיקר אם לוקחים בחשבון את עלויות החנות עצמה ואת הצורך שלהם גם להרוויח טיפה...מוצר שאין עליו רווח....אין לו מקום על המדף).
בשלב הזה התחילה בעייה חמורה - רשתות גדולות זיהו את הפוטנציאל של הענף וביקשו מהיבואנים ציוד מקצועי...כפי שהסברנו...רוב היבואנים חיפשו בתערוכות וביררו עם קולגות מחו"ל וכולם הצביעו לעבר WHAM-O (חברת צעצועים שעושה גם פריסבי).
בשנת 2004 קרה עוד משהו ייחודי - חברת WHAM-O החליטה לחדש את קו מוצרי הפריסבי שלה (אחרי שנים רבות של ייצור צלחות פשוטות עקב התביעות המשפטיות בשנות ה- 80).
הם יצאו עם עיצובים חדשים, אריזה חדשה ואפילו DVD של הדרכה.....הצלחות האלה נמכרו בחנויות פיזיות בחול במחירים של $25 ומעלה....
עם כזה מחיר בחול וכזו עבודת אריזה ושיווק מדהימה (באמת מגיע להם כל הכבוד...רק חבל שהמוצר לא עף כמו שצריך) - היבואנים והמשווקים בארץ החליטו לנצל את המומנטום ולהכות בברזל בעודו חם.
עוד ועוד אנשים בישראל חיפשו צלחות מקצועיות....אף אחד לא ידע מה לחפש....כולם הלכו באופן אוטומטי לחנויות ספורט מקצועיות....ושם גילו להם לפתע צלחות WHAM-O מהודרות במחיר של 159 שח..... (אם כבר מדברים על שחיטה)
החופים החלו להתמלא לאיטם בצלחות צעצוע ואנשים שלא מבינים איך הם השקיעו כל כך הרבה כסף בצלחת שלא עפה כמו צלחות דיסקראפט (היינו הולכים בים ופשוט נותנים לאנשים לנסות לשחק עם הציוד שלנו)....
המנורות האדומות שלנו חזרו להבהב
בשנת 1998 אנשים לא היו מוכנים לשלם לציוד מקצועי ולא הצליחו לשחק עקב שימוש בציוד תקול.
בשנת 2004 אנשים מוכנים לשלם המון אבל אין להם מושג איזה ציוד הם קונים והם מתאכזבים אחרי שהצלחת נשברת מהר או לא עפה באותה איכות של דיסקראפט (שעלו משמעותית פחות).
הנה דוגמא:
viewtopic.php?f=50&t=2863&p=38820#p38104
לא היה מנוס אלא לנסות שוב להכניס את הצלחות של דיסקראפט למדפים של הרשתות הגדולות (מגה, ורטהיימר וכו').
נסעתי לי לתומי (אחרי המתנה של כמה חודשים בנסיונות לתאם פגישה) לפגוש את הקניין הראשי של רשת מגה ספורט. בחור חביב מאוד שלא הבין על מה כל הבלגן....מבחינתו הוא מרוויח ואנשים קונים....לא ממש חשוב מה קורה אחרי זה.
העברתי לו מצגת מקצועית על הענף, עובדות שמראות על גדילת הספורט ועל צריכת הצלחות וכו'.
בסופו של דבר הוא ביקש ממני לעשות מבחן אחד, וכך היה:
"דורי, כל מה שאתה מראה לי נראה טוב מאוד ואמיתי. בוא נלך לחדר השכן, למקצוען ברצפת המכירה....תראה לו את שתי הצלחות אחת ליד השניה ותשאל אותו מה הוא היה קונה בתור לקוח רגיל שלא מבין בפריסבי"
אתם יכולים להבין כמובן מה הייתה התשובה....צלחת WHAM באריזה מהודרת, כולל DVD / לעומת צלחת דיסקראפט בנילונית...
יצאתי ממשרדי מגה בראש שפוף אבל בלי הרבה יכולת לעשות כלום.
התובנה הייתה שבתחום הקמעונאי אנחנו רחוקים מאוד בכדי להגיע למדפים של הרשתות הגדולות.
בכוחות משולבים, והרבה יצירתיות ישבנו וחשבנו מה אפשר לעשות....איך אנחנו יכולים להתחרות מול חברה כל כך גדולה באמצעים כל כך דלים.
והתשובה הייתה (שיעור מספר אחד בשיווק): תנו לצרכן ערך ש- WHAM לא יכולה להתחרות בו.
אז איכות כבר הייתה לנו...אבל אף צרכן מהשורה לא ממש ידע את זה
אריזה לא הייתה לנו - וכאן נכנסנו לפרוייקט מטורף של הפקת אריזה (בתכנון ועיצוב מבריק של תומר ק, ועוד מאיירים, אנימטורים וצלמים שעזרו בהתנדבות מלאה).
אבל עד כאן זה לא היה מספיק...
ואז בהברקה של הרגע הבנו....אנחנו יכולים לתת כל כך הרבה תוכן ולהכניס שחקנים חדשים לקהילה...את זה אף חברה מתחרה לא יכולה לתת.
וככה נולד הרעיון של שיעור פרטי במתנה לכל מי שרוכש צלחת.
עוד שיעור חשוב שלמדתי במגה היה....צרכנים שלא מבינים ילכו על המוצר היקר יותר....."אם אתה טוען שצלחות דיסקראפט טובות יותר מ- WHAM...אתה לא יכול לשים אותן במחיר נמוך יותר על המדף, זה ייתן לצרכן תחושה שהמוצר פחות טוב".
מכיוון שהספורט הזה מחובר אלינו לנשמה, זה הרגיש מאוד לא טוב לקחת 159 שח לצלחת....ולכן החלטנו להשאיר מחיר נמוך יותר שיגלם בתוכו את עלות האריזה וכמו כן את עלות השיעור הפרטי....אז ממחיר של 90 שח לצלחת ללא אריזה הגענו למחירים של כ- 120 שח שכוללים גם אריזה מהודרת (וברור לי ששחקנים יגידו למה אני צריך את זה.... אבל תזכרו שזה לא מיועד עבורכם... אלא עבור צרכנים שצריכים תוך שניה לבחור משהו שנראה טוב על המדף ויש להם מנגד אריזות מהודרות של WHAM), גם שיעור בשטח וגם עוד המון עליות מחיר שקרו בשוק (עלויות ייצור, דולר, ייבוא וכו').
[---][/---]
כל העובדות שנכתבו עד כה מיועדות לשוק הקמעונאי....כלומר לצרכנים שבאים פעם ראשונה לקנות צלחת....
אגב, התגובות שאנחנו מקבלים אחרי השיעור במתנה הן מדהימות... כל מי שבא ממשיך לשחק ונכנס לקהילה....לעומת אנשים שקונים סתם צלחת ולא יודעים מה לעשות איתה.
שחקנים מנוסים בכלל לא מגיעים לחנויות...הם מקבלים צלחות דרך קבוצות אולטימייט במחירים מעולים - יש אפילו הסדר שבו קבוצת האולטימייט יכולה להרוויח כסף לטובת קופת הקבוצה שלה.
תלמידי פריסבי מקבלים צלחות דרך המדריכים או המורים לספורט
שחקנים בודדים (שרשומים לאתר) מקבלים צלחות ישירות דרך היבואן או דרך רשת הפריסבי שלנו....
ולסיכום - נכון לעשיו יש שני מערכי שיווק לציוד.
מערך ראשון ייעודי לשחקנים שנותן: זמינות, קלות, מחירים מעולים ועזרה בכל מה שצריך מבחינת הקהילה (ידע מקצועי, אירועים וכו')
מערך שני ייעודי לצרכנים בתחילת הדרך שנותן: תחרות למותגים יקרים מבחינת מחיר ועיצוב, מתן ערך מוסף של שיעור במתנה, הזמנה להצטרף לחווייה ייחודית ולא לקנות רק מוצר וזהו.
כמובן שיש עוד המון מה לספר... אבל אם מישהו הגיע לשורה הזו ויש לו עוד שאלות הוא מוזמן לשאול.
תודה