ביום הראשון של התחרות שובצנו לפי קטגוריה, עם שחקנים פחות ויותר טובים. כיוון שהיה שבת, אבי ואני לא לקחנו תמונות. עשינו בבוקר 18 סלים מתוך 27 תחנות שונות, ואז מהר דרגו אותנו ושמו אותנו בקבוצות לפי התוצאות. שיחקתי בצהריים נגד בלגי ושני נערים צרפתיים, שאחרי כ-10 סלים פתחו עלי פער.
ביום השני שוב חולקנו לפי הדרוג המעודכן, כאן שיחקתי מול צרפתי ושני איטלקים, שכולם הבסתי בגדול.
התמונות הבאות מראות את הקבוצה ביום השני, יוצאת לדרך, ואחרי זה סל בו עשיתי birdie
(תמונה ראשונה של הסל הוא מאיפה שהכנסתי, תמונה שניה מאחורי הסל, לכיוון הטי בראש הגבעה ממול, במרחק 110 מטר, ימין OB גדר בתוך השיחים ).
התמונת הבאות בסל אולי הכי קל, במרחק של כ- 75 מטר אבל אחרי כ- 50 מטר יש ירידה מאד תלולה, כך שרואים רק את קצה הדגל. שני האיטלקים זורקים:
תשימו לב לשטיחים, חייבים להשיג כאלה.
עוד תמונות בהמשך...
ישנו במגורים ממש מטר מהמסלול, והרבה שחקנים ישנו איתנו שם. החלפנו מידע וחוויות עם חברים חדשיפ מאסטוניה, אנגליה (דרק שיש לו פארק שהוא קנה, שבו עושים כל שנה את ה- OPEN), אוסטריה, פינלנד, איטליה, דנמרק ועוד. אנשים היו מאד מעוניינים המב שקורה בישראל ומסתבר שהרבה היו בארץ וחיפשו מקום לשחק!
האנשים מאוסטריה סיפרו שהספורט שם שגשג בשנות ה-80 אבל מת לגמרי בשנות ה- 90, ממש כמו פה
אבל היום הולך להם ממש טוב. קיבלנו כמה טיפים טובים מהם.
אבי ואני למדנו הרבה מהרצת ארוע TIER A ומה שמאד הפתיע אותי זה שהמסלול בפארק מאד פופולרי והיו המון המון אנשים מסתובבים, שאפילו קלקלו לי חלק מהזריקות. היו ילדים צופים בסלים ליד גני המשחקים והמסעדות ועוד מקומות בעייתיים, שעיקר תפקידם היה לבקש מעוברי אורח ללכת בקו אחר או להמתין.
המסר החשוב ביותר שלמדנו היה לגבי המסלול שקם בהוד השרון ולגבי עוד מסלולים קבועים בעתיד פה: כדי שהספורט יצליח ושהמסלולים יישמרו ויהיה שימוש נאות בהם, וכדי שהספורט יתפתח מספיק, חייבים מועדון פעיל של שחקנים, שמאמנים שחקנים חדשים (בשכר כמובן) כל הזמן בכל מסלול, ונפגשים לפחות פעם בשבוע.
פורסם: ב' מרץ 12, 2012 12:26 pm