משחק מעולם אחר...
פורסם: ו' מרץ 18, 2005 6:25 pmיום חמישי.
4 וחצי אחה"צ
כיכר וושיגנטון
ניו יורק
ארה"ב
כדור הארץ
אחרי כמות אי-מיילים לא קטנה, בין שחקני ניו יורק (ופול קני מפלורידה) לביני, סוף סוף הגיע יום חמישי, והוחלט לחדש את מסורת ה-Thursday night All-Star !
נפלה בחלקי הזכות להיות נוכח בפגישה של מספר שחקנים לא קטן מניו יורק, מפלורידה (פול) ומוירג'יניה (גארי אורבך) ולעמוד ולהתפעל מסגנון המשחק המדהים (!!!) שלהם.
ב-4 וחצי בערך הגעתי לכיכר וושינגטון (כן כן, משחקים על בטון, אין מה לעשות, חורף, הדשא לא מתאים) והתחלתי לזרוק קצת צלחת לעצמי, כדי למשוך תשומת לב. בכל זאת, אין לי מושג איך נראים רוב האנשים שם, והייתי צריך למצוא דרך שיזהו אותי.
כמה דקות אח"כ הגיע, מי אם לא, פול קני !
ישבנו, דיברנו, הכרתי את אישתו, והתחלנו קצת להתחמם.
עוד אנחנו מדברים, מגיע לו טד אוברהאוס (למי שזוכר את הרוטינה המטורפת עם מרפי).
לפני שאני מוציא מילה מהפה שלי, בום ! שניהם מביאים לי צלחות במתנה. ואני ?! אין לי שום צלחת חדשה לתת להם, אז הבאתי להם את הצלחות המשומשות שלי, עם העיצובים המדליקים של ארץ ישראל
אז יאללה, התחלנו לשחק.
OK.... זוכרים את הדיון על "הפריסטייל לאן ?" ודיברנו על מה אפשר לעשות עם צלחת, והאם אפשר עוד להתקדם.
אז חבר'ה, אנחנו חיים בעולם אחר. כל הנושא של מניפולציות לצלחת והעברה של הצלחת על הגוף ותנועה שוטפת וזורמת, זה משהו שאנחנו ממש יכולים ללמוד מהחבר'ה האלו.
כן, זה נכון. הם לא עושים את המהלכים הקיצוניים שאנחנו עושים, ותרגילים מעופפים (לפחות לא באותה כמות), אבל השליטה שלהם בצלחת, והדברים שהם מפתחים שם, זה משהו אחר לגמרי.
אני עדיין בשוק....
טוב, לא רוצה לזיין לכם את השכל יותר מדי.
רק פורק קצת אנרגיות.
היה גדול !!!!!!!!!!!!!
(הגוף כואב... לא לשחק על בטון 3 שעות... כואב...)
4 וחצי אחה"צ
כיכר וושיגנטון
ניו יורק
ארה"ב
כדור הארץ
אחרי כמות אי-מיילים לא קטנה, בין שחקני ניו יורק (ופול קני מפלורידה) לביני, סוף סוף הגיע יום חמישי, והוחלט לחדש את מסורת ה-Thursday night All-Star !
נפלה בחלקי הזכות להיות נוכח בפגישה של מספר שחקנים לא קטן מניו יורק, מפלורידה (פול) ומוירג'יניה (גארי אורבך) ולעמוד ולהתפעל מסגנון המשחק המדהים (!!!) שלהם.
ב-4 וחצי בערך הגעתי לכיכר וושינגטון (כן כן, משחקים על בטון, אין מה לעשות, חורף, הדשא לא מתאים) והתחלתי לזרוק קצת צלחת לעצמי, כדי למשוך תשומת לב. בכל זאת, אין לי מושג איך נראים רוב האנשים שם, והייתי צריך למצוא דרך שיזהו אותי.
כמה דקות אח"כ הגיע, מי אם לא, פול קני !
ישבנו, דיברנו, הכרתי את אישתו, והתחלנו קצת להתחמם.
עוד אנחנו מדברים, מגיע לו טד אוברהאוס (למי שזוכר את הרוטינה המטורפת עם מרפי).
לפני שאני מוציא מילה מהפה שלי, בום ! שניהם מביאים לי צלחות במתנה. ואני ?! אין לי שום צלחת חדשה לתת להם, אז הבאתי להם את הצלחות המשומשות שלי, עם העיצובים המדליקים של ארץ ישראל
אז יאללה, התחלנו לשחק.
OK.... זוכרים את הדיון על "הפריסטייל לאן ?" ודיברנו על מה אפשר לעשות עם צלחת, והאם אפשר עוד להתקדם.
אז חבר'ה, אנחנו חיים בעולם אחר. כל הנושא של מניפולציות לצלחת והעברה של הצלחת על הגוף ותנועה שוטפת וזורמת, זה משהו שאנחנו ממש יכולים ללמוד מהחבר'ה האלו.
כן, זה נכון. הם לא עושים את המהלכים הקיצוניים שאנחנו עושים, ותרגילים מעופפים (לפחות לא באותה כמות), אבל השליטה שלהם בצלחת, והדברים שהם מפתחים שם, זה משהו אחר לגמרי.
אני עדיין בשוק....
טוב, לא רוצה לזיין לכם את השכל יותר מדי.
רק פורק קצת אנרגיות.
היה גדול !!!!!!!!!!!!!
(הגוף כואב... לא לשחק על בטון 3 שעות... כואב...)
