אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, בעיקר לסשה קלאב, ולקוביות הסוכר (שהגיעו כקבוצה).
אני רוצה להודות גם לאורן רוזנר (שלא הגיע) אבל עזר לי לארגן, לאסף לוי, המאמן של קוביות הסוכר על עזרה באירגון המשחקים, לדורי, לקבוצה המבוגקת ששחקה נגד סשה קלאב (שמישהו יגיד לי איך קראו להם.... הפנתר הורוד?) וגם לכל הצוות המבוגר שנתן הצגת אולטימיט מעולה אחרי שקבוצות הנוער התפזרו, ולכל מי שעזר ללמד את האנשים מהקבוצה שלי איר באונסים והאמרים.
בהזדמנות זו אני מודה לחברי הקבוצה שלי על יום אולטימייט מדהים:
אמיר שטדלר (בעיקר גם על העזרה בתכנון המערכים וההרכבים), תמר שרק, טל, איתמר, בן, עופר, אמיר אלגזי ואגם.
גם אני רוצה להודות להילה, מהקוביות, שעזרה לבנות את השיתוף פעולה בין הקבוצות שלנו.
כרגע, בסופו של היום המדהים הזה (אני היתי מרבע לעשר בבוקר עד חמש וחצי בצהרים) כל מה שאני רוצה זה לעשות את זה עוד פעם, יותר גדול, ופחות מאורגן! אגב, מירון, זה היה באמת יותר טוב שלא ארגנו את זה יותר מדי, כמו שאמרת, לכם יש ניסיון......
היתי רוצה "לבקש" מכל המאמנים והשחקנים בקבוצות הנוער לנסות יותר לקחת יוזמה בקטע של לארגן מפגשים ומשחקים, כי אם משהו ידחוף את הספורט, זה זה... כי אחרי שכולם התפזרו, ראיתי איזה 4 בנים ובנות (כיתה ו' בערך) שבאו עם צלחת "חצי מקצועית" וניסו לשחק, וזה היה ממש יפה (כמובן שהלכתי והראיתי להם איך זורקים והכל....).
טוב, מקווה שכולם נהנו כמוני, ובטח גם תפוסים כמוני..... כי כל הגוף כואב לי, אבל כמו שאמרו כבר "עיפים אך מרוצים"
פורסם: ו' דצמבר 30, 2005 12:37 am
.
