מי הוא פחדן?
פורסם: ה' פברואר 05, 2004 12:51 am
משחק הסטריט בקניון ערים היום הסתיים לא טוב לצערי (ואני מאמין שזו דעתם של כל מי שהיה שם).
אחד השחקנים הסתבך במכות (שלא ביוזמתו!!!). הסיפור התחיל כאשר נער בן 16 להערכתי ביקש ממנו סיגריה אם אפשר לקרוא לזה ככה, בדיעבד אנחנו יודעים שהוא היה שיכור. בקיצור. הוא וחברו נטפלו אל השחקן שלנו איימו עליו קללו אותו וניסו להרעיף את אהבתם אליו בעוד כל מיני דרכים משונות.
כשראיתי את המקרה מהצד חשבתי שפגעה בבחור צלחת בטעות ובגלל זה המהומה, וכשניגשתי לנסות ולהרגיע את העניינים זכיתי גם אני למנה הגונה של איומים ותיאורים של מה הבחור השיכור והמסכן היה יכול לעשות לי אם הוא רק היה רוצה. הבנתי שאני לא ממש מועיל לאווירה הטובה ששררה שם וניסיתי לחזור לשחק עם עמית (המחזיק ספין על יד מגובסת) ואוריאל מלך הפלמינגו. זה לא כל כך הלך בגלל ששתי דקות אחרי זה הופיע חברנו השיכור עם מוט אלומיניום שבגלגולו בקודם היה רגליים של כסא או משהו כזה. ניגשתי אליו וניסיתי לחטוף את המוט ממנו רק חבל שלא כל כך הצלחתי ואז הוא הסתובב אליי וזכיתי לנהל איתו שיחה קצרה בארבע עיניים ממרחק סנטימטר ושליש שבמהלכה התברר לי שהילד שיכור (עד אז חשבתי שהוא סתם דפוק שמנסה לעשות פוזות). לחוסר מזלנו גם שיחה זו לא הניבה פירות והמצב רק הדרדר למכות של ממש, מכיוון שבאופן עקרוני אני לא מרים יד על אף אחד לא התערבתי.
דקה או שתיים לאחר מכן הגיע מאבטח והסיפור נגמר.
לאחר שוידאתי שהשחקן שהיה מעורב במכות בסדר פחות או יותר לקחתי את הדברים שלי את רובם לפחות, בתוך כל הסערה הצלחתי לשכוח שם צלחת SKYSTYLER מהסוג שמחליף צבע לסגול בשמש, כל היודע דבר על מקום המצאה מתבקש להודיע למשטרה (או עדיף, לי) והלכתי משם עם עמית ואוריאל.
בשום אופן אני לא בא למתוח ביקורת או לנסות לחנך מישהו רק רציתי לומר שאני הייתי נוהג אחרת ומתרחק מהמקום עוד בשלב האיומים והקללות יושב בצד כמה דקות ונותן לרוחות להירגע.
אחד הרגעים היפים בחיי, רגע שבאמת הרגשתי שאני מחובר לעולם ושהבנתי משהו חשוב קרה כשהייתי בערך בן 17 חזרתי הביתה מבית ספר לאחר ששם קרה לי מקרה דומה למקרה שהיה היום. הייתי עסוק בשטיפת כלי עבודה שהשתמשתי בו לאיזו מטלה שאבא שלי הטיל עליי. פתאום מתחת לזרם המים ראיתי אבן מיוחדת בין כל האבנים הרגילות.
האבן היתה מעין חלוק נחל בצבע אפור כהה נוטה לשחור ובחריצים הקטנים שהיו בה היה לכלוך בצבע מלט. מה שהיה מיוחד באבן הזאת הוא כששיפשפתי אותה באצבעותיי היא הפכה לשחורה ולאחר כמה שניות חזרה לצבעה המקורי.
היום אני יודע שמה שגרם לה להראות שחורה הוא הלחות הטבעית של היד, אבל מה שהיא גרמה לי להבין הוא שכמה שעות לפני כן הייתי צריך פשוט להתעלם ולהתרחק מהבחור שהציק לי גם אם זה היה גורם לאנשים מסביב לחשוב שאני פחדן.
אחד השחקנים הסתבך במכות (שלא ביוזמתו!!!). הסיפור התחיל כאשר נער בן 16 להערכתי ביקש ממנו סיגריה אם אפשר לקרוא לזה ככה, בדיעבד אנחנו יודעים שהוא היה שיכור. בקיצור. הוא וחברו נטפלו אל השחקן שלנו איימו עליו קללו אותו וניסו להרעיף את אהבתם אליו בעוד כל מיני דרכים משונות.
כשראיתי את המקרה מהצד חשבתי שפגעה בבחור צלחת בטעות ובגלל זה המהומה, וכשניגשתי לנסות ולהרגיע את העניינים זכיתי גם אני למנה הגונה של איומים ותיאורים של מה הבחור השיכור והמסכן היה יכול לעשות לי אם הוא רק היה רוצה. הבנתי שאני לא ממש מועיל לאווירה הטובה ששררה שם וניסיתי לחזור לשחק עם עמית (המחזיק ספין על יד מגובסת) ואוריאל מלך הפלמינגו. זה לא כל כך הלך בגלל ששתי דקות אחרי זה הופיע חברנו השיכור עם מוט אלומיניום שבגלגולו בקודם היה רגליים של כסא או משהו כזה. ניגשתי אליו וניסיתי לחטוף את המוט ממנו רק חבל שלא כל כך הצלחתי ואז הוא הסתובב אליי וזכיתי לנהל איתו שיחה קצרה בארבע עיניים ממרחק סנטימטר ושליש שבמהלכה התברר לי שהילד שיכור (עד אז חשבתי שהוא סתם דפוק שמנסה לעשות פוזות). לחוסר מזלנו גם שיחה זו לא הניבה פירות והמצב רק הדרדר למכות של ממש, מכיוון שבאופן עקרוני אני לא מרים יד על אף אחד לא התערבתי.
דקה או שתיים לאחר מכן הגיע מאבטח והסיפור נגמר.
לאחר שוידאתי שהשחקן שהיה מעורב במכות בסדר פחות או יותר לקחתי את הדברים שלי את רובם לפחות, בתוך כל הסערה הצלחתי לשכוח שם צלחת SKYSTYLER מהסוג שמחליף צבע לסגול בשמש, כל היודע דבר על מקום המצאה מתבקש להודיע למשטרה (או עדיף, לי) והלכתי משם עם עמית ואוריאל.
בשום אופן אני לא בא למתוח ביקורת או לנסות לחנך מישהו רק רציתי לומר שאני הייתי נוהג אחרת ומתרחק מהמקום עוד בשלב האיומים והקללות יושב בצד כמה דקות ונותן לרוחות להירגע.
אחד הרגעים היפים בחיי, רגע שבאמת הרגשתי שאני מחובר לעולם ושהבנתי משהו חשוב קרה כשהייתי בערך בן 17 חזרתי הביתה מבית ספר לאחר ששם קרה לי מקרה דומה למקרה שהיה היום. הייתי עסוק בשטיפת כלי עבודה שהשתמשתי בו לאיזו מטלה שאבא שלי הטיל עליי. פתאום מתחת לזרם המים ראיתי אבן מיוחדת בין כל האבנים הרגילות.
האבן היתה מעין חלוק נחל בצבע אפור כהה נוטה לשחור ובחריצים הקטנים שהיו בה היה לכלוך בצבע מלט. מה שהיה מיוחד באבן הזאת הוא כששיפשפתי אותה באצבעותיי היא הפכה לשחורה ולאחר כמה שניות חזרה לצבעה המקורי.
היום אני יודע שמה שגרם לה להראות שחורה הוא הלחות הטבעית של היד, אבל מה שהיא גרמה לי להבין הוא שכמה שעות לפני כן הייתי צריך פשוט להתעלם ולהתרחק מהבחור שהציק לי גם אם זה היה גורם לאנשים מסביב לחשוב שאני פחדן.