מיומנו של זורק
מתחיל,
ולבקשת הקהל
כצופה מהצד שברח באמצע לאירוע משפחתי וחזר לצפות לקראת הסיום ובעיקר התרגש מטקס הפרסים מזיל הדמעות. הגעתי למסקנה שיש צורך בקריאת "אכן גרזן רציני נוספת"...
מעשה שהיה כך...
באתי ראיתי הכרתי הלכתי חזרתי וראיתי עוד קצת (חבל שפיספסתי את המתח בגמר). בסוף האירוע אפילו עזרתי קצת למארגנים לקפל - גם סיפור משעשע שקשור בנתיבי הטיילת וחסר תיאום בין הנהג וסוחבי הציוד שנגמר ב3 הקפות.
לאחר קיפול מצאתי את עצמי לבדי עם צלחת אישית ביד (האמת 2 - אחת מוארת) וצורך עז לנסות את מה שראיתי. וככה מצאתי את עצמי בחושך לבדי שוב בחוף הים עם צלחות מנסה ללמד את עצמי לזרוק כמו ראיתי עד לפני פחות משעה.
ההצלחה הייתה כבירה לפחות מבחינת הרצון ללמוד. למען גילוי נאות, מבחינת הביצוע כל מה ששמעתי בראשי הוא את המגהפון בקולו של דורי קורא "אכן גרזן רציני" שוב ושוב. ובכל זאת היו שם כמה זריקות שהפתיעו אותי ותפיסות שהפתיעו אותי אף יותר. אפילו הצלחתי לספור לעצמי איזה 5-6 שניות בערך עם תפיסה (אחרת זה לא נחשב - כנראה שבאמת למדתי משהו
). שאין לי מושג איך זה כתוצאה בתור Newbie מוחלט, אבל הנקודה היא שזה לא משנה כלל כי נהנתי והרגשתי שגם ראיתי שאו וגם הצלחתי ליישם את התאוריה בזריקה לפחות קצת.
זהו לבנתיים,
תודה לכל המשתתפים, היה חוויה
ולסיכום: "מכל מלמדי השכלתי"
THE NET
פורסם: ו' אוקטובר 22, 2010 11:55 am
