40 אלף איש, חוף בלתי נגמר, מאות על מאות של אוהלים, מוזיקה, אוכל, ים בלגן!!!!!!!!
בומבמלה 2007 - HERE I COME.
אז כן היום בבוקר נסענו אוהד סגל ואנוכי לעבר חוף ניצנים בלי לדעת מה אנחנו הולכים לפגוש שם.
(הילה ועופר, חבל שלא באתם... היו כרטיסים
)
אחרי מסע קניות קצר של עגבניות, מלפפונים וטיפה שום (זה היה למען ההחלמה שלי) יצאנו בדהירה לכיוון דרום.
אחרי 35 דקות של נסיעה והכוונות של כל מיני בומבמלים טועים בדרך הגענו לחניית "מכוניות בתפקיד" והגענו אל דוכני קבלת הכרטיסים.
לסגל כבר היה כרטיס ושלי היה אמור להמתין ברשימת המוזמנים (איזה סטייל). המלצה אישית לכולם, אם אתם הולכים לפסטיבל תדאגו לכרטיסים מראש שיהיו אצלכם ביד. כפי שאתם יכולים להבין עמדת הכרטיסים הייתה מפוצצת ומלא תורים ומלא בלגנים כמו שרק הישראלים יודעים לעשות. הייתה אחת שהצליחה להכניס חצי גוף דרך חלון הקבלה בשביל לצעוק על אחד הכרטיסנים שם (והיא גם הייתה מפחידה).
הכרטיס שלי באמת המתין לי ותוך כמה דקות היינו על האוטובוס לכיוון הפסטיבל.
לאחר נסיעה של כמה דקות וזיהוי מסלולי דיסק גולף בדרך (חייבים לעשות שם מסלול) הגענו לשערי הפסטיבל וכבר התחלנו להרגיש את האנרגיות.
שמנו את פעמינו אל הבמה המרכזית בחיפוש אחרי צוות הפריסבי היקר שלנו. לקח לנו יותר מחצי שעה למצוא אותם, שתבינו כמה המקום גדול ומלא בפעילויות. בפוקס ראיתי איזה צלחת עפה ואמרתי לעצמי שווה לבדוק את זה
ה- RE UNION שלנו היה מרגש, כמו למצוא את הבנים האבודים מהסדרה הלב. שהגענו החברה היו בידיוק בסיום סדנה מוצלחת והמון אנשים שיחקו. ישבנו על שקית תפוחים ותכננו את הסדנאות של אחר הצהריים.
ומי מגיע פתאום?
מי אם לא הזרעון המקפץ מר לוסטי.... שמסתבר שהוא כל שנה בבומבמלה. פגשנו עוד אנשים מהיסטוריית הפריסבי - טל שווה (מרמת שרון) אנשים מאורט יד גיורא כפר סבא וכמובן את אופק שקל ואטי מהקוביות.
אני לא ממש זוכר איך זה קרה אבל פתאום זולו ארגן סוג של תחרות LAYOUT שהפכה במהרה לאטרקצייה אדירה. מלא אנשים ואפילו בחורות ניסו לתפוס בריחוף, צלמים, זינוק מעל 1, 2, 3 ואפילו 4 אנשים לפני התפיסה.. בקיצור טריחולנדס.
אחרי השגעון הקטן הזה החלטנו לעשות הפסקת צהריים בשביל לצבור כוחות לסדנאות המאוחרות יותר. זולו ניסה את כוחו בהכנת אורג על מר-גזיל... אופס אורז על אמגזית ובסופו של דבר אכל לי את כל האגסים שהבאתי בתיק... משום מה שדיברתי עם החבר'ה בטלפון הם אמרו לי שהם אוכלים ארוחות גורמה חבלז - כנראה פחדו שאני אוכל להם את הכל....
אני יצאתי לי לטיול ברחבי הפסטיבל וקבענו להפגש ב- 15:30 ליד מתחם הפריסבי שלנו.
במהלך הטיול פגשתי את המארגנים ועוד אנשים מעניינים מאוד, אפילו קיבלתי הצעה להצטרף לשרשרת עיסוי העירום הגדולה בעולם (מ....) ועוד ועוד ועוד
15:25 - איפה אני???????????? מהר מהר להתלבש ולרוץ להדרכה 15:30 אני שם ועושים פגישת מדריכים. הרוחות מתחילות לעלות וזה לא נראה משהו. וחבל כי יש הרבה אנשים שרוצים ללמוד אבל סכנת חיים לתת להם צלחות ביד.
אנחנו מתחילים להתחמם כל המדריכים ואטי התותחה עוזרת לנו לאסוף אנשים להדרכה.
ההדרכה הכילה בעיקר תחרויות קטנות בין המשתתפים, לימוד זריקה והתנסות מקרוב!!! (האמת שזה פשוט לא יאמן מה זריקה מול הרוח ליעד של 5 מטר יכולה לעשות. זה תמיד מדהים אותי איך אנשים לא חושבים צעד אחד לפני שהם זורקים - זה צלחת!!! אתה נותן לזה את המעוף, אתה שולט, לא משהו אחר, לא לא אין כאן שלט רחוק, אין כאן מלאך, אין כאן שרף!!! רק זרוע נטוייה).
השלב הבא היה חלוקת מיניס והדגמות מה אפשר לעשות איתה. זריקות מיוחדות, משחקונים, FOO FOO ועוד ועוד.
היה ממש מוצלח. ואיך אפשר לסיים בלי פירמידה ו- 500 אל תוך הדמדומים.
מטורף!!!!!!!!!
עזבתי את החוף מרוצה שמח וכבר מתגעגגע לכולם
תודה על יום להיט בחוף ניצנים עם מדריכים לתוך פנים!!!
תמונות כאן:
http://www.flickr.com/photos/86721684@N ... amela2007/
ויותר מגאה לקבל את התואר הקסום 
