(וגם בגלל שמישהו מסויים ביקש יפה
)
אז בשבילי רוח המשחק היא אחד מהדברים הראשונים שמשכו אותי לפריסבי בהתחלה, למרות שאז עוד לא ידעתי מה זה בכלל. מה שקסם לי עוד בפעם הראשונה שהגעתי לחוף היה שכולם היו פשוט כל כך נחמדים! כל מי שביקש ללמוד, התעניין, סתם שאל שאלה -אפילו טיפשית קיבל מענה ולרוב אפילו בתוספת חיוך
זה היה מדהים בעיני! הסבלנות הזאת והרצון להסביר ולעזור לכל אחד, לא משנה מי.
וכשסיפרתי לחברים שזרקתי פריסבי ובניגוד לציפיות לא הייתי ממש עקומה מיהרתי להסביר שמה שיותר חשוב היה שיש שם חבורה של אחלה אנשים!
אחרי שהתחלתי לקרוא קצת באתר ולהתעניין התחלתי להכיר את המושג \"רוח המשחק\".
בקריאה ראשונה, בחוקים של האולטימייט חשבתי שהכל דיי פלצני. רק אחרי שראיתי בפעם הראשונה משחק התחלתי להבין מה עומד מאחורי זה.
ככה שלדעתי הרוח היא אחד מהדברים החשובים ביותר בספורט הזה, אם לא החשוב ביותר!
היא מייחדת את הספורט בצורה כזו שלוקח זמן להבין כמה זה באמת חשוב.
ברגע שאכפת לך שמי שמשחק איתך יהנה כל האווירה משתנה, ואפשר לצאת בתחושת סיפוק שלא תיאמן אחרי סשן טוב שבו כל אחד מעודד את השחקן שמולו, מתאמץ כדי לזרוק אליו בצורה הטובה ביותר כדי שהוא יוכל להשתפר, נותן לו הערות כדי שהוא יוכל להתקדם ולהצליח כמה שיותר טוב - ככה צריך באמת לשחק! זה פשוט אדיר! אני לא יכולה להגדיר את זה אחרת.
אין קנאה בין השחקנים, רק עידוד ועזרה אחד לשני. כל אחד חושב פחות על עצמו ויותר על מי שעומד מולו... טוב זה יצא קצת פלצני אבל זה באמת ככה!
זה מה שעולה לי בינתיים אם אני אחשוב על עוד משהו תהיו בטוחים שעוד תשמעו עליו
נטע